לב (לאו, לייב) צייטלין (1884- 1930)

מלחין, כנר, ויולן.

לב צייטלין התפרסם בעיקר כמלחין של "אלי ציון", פראפרזה לפסנתר וצ'לו על שיר השירים, שהייתה לסימן היכר של האגודה היהודית העממית. צייטלין, שבזמנו נחשב לאחד המלחינים הטובים של האגודה – נשכח עד כדי כך ששמו נתבלבל עם כנר בעל שם זהה שחי באותה התקופה. כנציג מובהק של האסכולה הלאומית היהודית, תרומתו העיקרית הייתה עיבודים סימפוניים וקאמריים של יצירותיהם של חברי האגודה. כיום, לאחר עשרות שנים של שכחה, שמו והמוזיקה שלו חוזרים לתחיה.

לב (לייב) מרקוביץ' צייטלין נולד ב-7 לדצמבר, 1884 בעיירה קרלין ליד פינסק (בלארוס), בן למרדכי (מארק) צייטלין. טרם מלאו לו 13 וכבר התקבל למכללה למוזיקה באודסה לנגינה בכינור ולאחר מכן בוויולה, שהפכה להיות כלי הנגינה הראשי שלו. ב-1904, והוא בן 20, התקבל לאקדמיה למוזיקה בסנט פטרבורג, שם למד תזמור אצל גלזונוב וקומפוזיציה אצל רימסקי -קורסקוב ושטיינברג. עם סיום הלימודים, החל לנגן ויולה ראשונה בתזמורת הסימפונית בסנט פטרבורג, וברביעיית כלי מיתר ידועה.

עוד מימי לימודיו השתתף בקונצרטים של האגודה למוזיקה יהודית אמנותית – בתור מארגן ומבצע בהופעות ופסטיבלים ברחבי רוסיה ומחוצה לה – בוילנה, ריגה, אודסה וערים אחרות. בהמשך (מ-1911) בוצעו גם יצירותיו בקונצרטים של האגודה: דואט לטנור ובריטון בליווי פסנתר, "אלי ציון" המפורסמת שנוגנה בכל רוסיה, "הניגון של רבי נחמן", ו-"שיר שבת" למקהלת גברים. כל היצירות הוצאו אור בהוצאת האגודה.

בין 1917 ל-1922 צייטלין לימד במכללה למוזיקה ביקטרינוסלב (כיום דנייפרופטרובסק) עד שב-1922 עבר לוילנה. שם השתתף בבימוי וביצוע של האופרה "יבגני אונייגין" באידיש, כמו גם אופרטות באידיש ולימד באקדמיה למוזיקה. בנוסף ברבה להופיע בקונצרטים.

באביב 1923 צייטלין עבר לניו יורק, שם עבד בתור ויולן ומעבד בתזמורת "קפיטוליום" שניגנה בעיקר מוזיקה לסרטים. בכרזות של התזמורת הוא מופיע בשם לאו צייטלין. בארצות הברית החל להלחין יותר, ומתקופה זו נשתמרו אחת עשרה פרטיטורות בכתב ידו. ביולי 1930 נפטר צייטלין מדלקת קרום המוח והוא רק בן 45. על מצבתו בבית העלמין מונטפיורי בניו יורק חרוטות מספר תיבות מתוך תפקיד הצ'לו של "אלי ציון".

 מקורות: