יעקב וינברג (1879-1956)

פסנתרן-וירטואוז, מחבר האופרה הציונית הראשונה וממייסדי הקונסרבטוריון הלאומי בירושלים.

יעקב וינברג לא היה ציוני כשהגיע לפלסטינה, הוא ברח אליה מהמשטר הבולשביקי בברית המועצות. אך חיי החלוצים בארץ ישראל עשו עליו רושם אדיר. בעקבותיו כתב את הליברית והמוזיקה לאופרה "החלוץ"- האופרה הציונית הראשונה. בהמשך היה ממייסדי הקונסרבטוריון היהודי הלאומי בירושלים לפני שהיגר לארצות הברית, שם עסק בקידום המוזיקה היהודית באמריקה. בחייו חיבר יותר מ-135 יצירות לפסנתר ולכלים אחרים.

יעקב נולד ב-5 ביולי 1879 למשפחה נחשבת מאד של משוררים ומוזיקאים באודסה, משפחתו של וולף וינברג. דודו, הפרופסור והמשורר פטר וינברג התפרסם בין השאר בתרגומיו לרוסית של שייקספיר והיינה. דודו השני היה חתנו של אנטון רובינשטיין- מלחין ומייסד האקדמיה למוזיקה של סנט-פטרבורג. למרות שהיה מחונן בנגינה בפסנתר מילדות, הוריו שלחוהו לבית ספר למסחר, ומגיל שבע עשרה עבד כפקיד בבנק.

אך הקריירה הבנקאית לא נמשכה זמן רב. הוא התפטר ונסע למוסקבה, שם התקבל לאקדמיה למוזיקה לכיתת הפסנתר. הוא למד תאוריה וקומפוזיציה אצל טאנייב, במקביל ללימודי משפטים. לאחר קבלת תעודת עורך הדין עבר ב1910 לוינה ולמד אצל תאודור לשטיצקי האגדי. עם חזרתו למוסקבה החל להלחין, בעודו מתפרנס משיעורים פרטיים.

ב 1911 החל וינברג להיות פעיל באגודה למוזיקה יהודית עממית. עד אז סביבתו היתה רחוקה ממסורת יהודית והאלמנט היהודי נעדר לחלוטין מיצירותיו, שהושפעו בעיקר מצ'יקובסקי ורחמנינוב. וינברג כתב: "הנושא תפס אותי, התחלתי לאסוף ולחקור שירי עם יהודיים. נפתחו בפני אופקים חדשים". בין השנים 1912 ל-1916 יצא ויינברג למסעות קונצרטים ברחבי רוסיה כפסנתרן סולן ועם אמיל רוזנוב בדואו פסנתרים. ב-1916 חזר לאודסה והחל ללמד באקדמיה למוזיקה בעיר.

לאחר מהפכת אוקטובר בילה חודשיים במעצר וב-1922 הצליח לברוח לפלסטינה יחד עם אשתו ובנו. בפלסטינה נוספו להלחנתו מוטיבים מזרחיים (ע"פ דוד אבן). כאן כתב את האופרה "החלוץ". לאחר הבכורה בירושלים (1924), זכתה האופרה בתחרות בפילדלפיה בפרס ראשון ובוצעה ברחבי ארה"ב ואף בביצוע מרגש ביותר בבית כנסת בברלין, שבועות ספורים לפני ליל הבדולח.

בכספי הזכיה בתחרות עבר וינברג לניו יורק. בעיר השתלב בחיי המוזיקה: פירסם מאמרים ונתן הרצאות, הפיק קונצרטים, לימד, ניגן והלחין. בתחילת שנות הארבעים ארגן פסטיבלים של אמנות יהודית בניו יורק, שזכו להצלחה רבה. וינברג נודע בארה"ב כמחבר יצירות פטריוטיות, בין השאר, למילים של הנשיא רוזוולט. הוא נפטר בניו יורק ממחלת ראות, בגיל 77. יצירותיו מבוצעות גם כיום, בעיקר יצירותיו לקלרינט בסגנון הכליזמר.