אפרים שקליאר (1871-1943
מלחין, מנצח, מחנך, חלוץ המוזיקה היהודית האמנותית.
שקליאר נולד ב-5 לאוקטובר 1871 בעיירה טימקביצ'י ליד מינסק, ובהיותו בן שלוש עברה המשפחה לעיר סלוצק. משפחתו ככל הנראה הייתה מסורתית שכן אביו הוזמן לעתים קרובות לערוך תפילות בבית הכנסת. כבר מגיל שתים עשרה הוזמן לשיר בבית הכנסת, ובאותן שנים אף השתתף במסעות עם חזן מפורסם, עד שהתחלף קולו.
ב-1890 התקבל לאקדמיה למוזיקה בוארשה לכיתת הקונטרבס. בחירתו הייתה פרגמטית למדי – תלמידי הקונטרבס קיבלו שעות אימונים בחינם. במקביל למד תיאוריה וקומפוזיציה בכיתתו של פרופסור נוסקובסקי, שהתייחס אליו שלא בהתאם לגודל כשרונו. ב-1894 סייעו לו בני כיתתו להיפגש עם באלאקירב שהתלהב מיצירותיו והזמינו ללמוד אצל רימסקי קורסקוב באקדמיה של סנט פטרבורג. הוא אף דאג לו אישית במעברו לרוסיה, סידר לו מקום מגורים וסייע להשיג אוכל כשר.
מ-1895 שקליאר החל ללמוד באקדמיה למוזיקה בפטרבורג. כמו אנגל, גם הוא השתתף באיסוף של שירי עם יהודיים באגודה למוזיקה יהודית העממית. ב-1902 ייסד עם חבריו ללימודים את הקבוצה "כינור ציון", לכתיבה וביצוע של מוזיקה יהודית. משנת 1903 ניצח על המקהלה בבית הכנסת הגדול של סנט פטרבורג, וב-1904 סיים את לימודיו בתיאוריה וקומפוזיציה. ב-1907 עבר ללודז' לבקשת המקהלה היהודית "הזמיר", ובקיץ 1910 הגיע לריגה, שם השתקע.
בריגה עבד כמנצח ומורה, עיבד כמאה ושמונים שירי עם יהודיים והלחין מוזיקה קאמרית ומקהלתית. תקופת מה גם ניהל את המכללה המוזיקלית בריגה. למרות המרחקים, המשיך לבקר בסנט פטרבורג ולקחת חלק בפעילות האגודה. ב-1909 קנטטה פרי עטו למילים של רבסמן, פתחה את קונצרט האגודה לציון 25 שנה לפועלו של שלום-עליכם. סדרת פרסומים של האגודה ב-1910 נפתחה בעיבודיו לשירי עם.
בעקבות הפינוי ב-1922 עבר זמנית לעיר יורייב (כיום טרטו שבאסטוניה), שם לימד במכללה למוזיקה. באותה תקופה הספיק ליצור בין השאר: עיבוד למקהלה של השיר מאת אנ-סקי "השבועה", שהיה להמנון של ה"בונד", "טווס הזהב", "שאלה של פעם", וכן את "התקווה" שהפכה להמנון של ישראל. באותם ימים שקליאר כתב ערכים לאנציקלופדיה העברית, החל מהכרך השישי, שבו נמצא הערך שכתב על הירש ניסן גולומב (מהמוזיקולוגים והחוקרים הראשונים של פולקלור ומוזיקה ביידיש). בכרך ה-16 והאחרון ישנו ערך על שקליאר עצמו.
ב-1924 שקליאר החליף את רוזובסקי, שעבר לפלסטינה, כמנהל של האקדמיה היהודית למוזיקה בריגה. החיים בלטביה הפרידו אותו מעמיתיו בפטרבורג ולמרות כשרונו והצלחתו המוזיקלית הוא חי חיים פשוטים. הוא נספה בגטו של ריגה ב-1943 כשהושמד ע"י הנאצים.
מקורות:
- A Special Kind of Antisemitism": On Russian Nationalism and Jewish Music by James Loeffler
- Jewish Identities. Nationalism, Racism, and Utopianism in Twentieth-Century Music by Klara Moricz (2008)
- Ephraim Shklyar: pages of the musician's life, who could become "Jewish Glinka". By Izaliy Zemtsovsky (2014)