זוסמן קיסלגוף (1878-1939)

 מחנך, חוקר מוזיקה עממית יהודית.

"השיר היהודי החילוני הוא תמיד שיר של גטו. לא יהיו בו תיאורים של כפרים, טבע, שדות, יערות ופרחים. שיר יהודי זה תמיד שיר עירוני של רחובות צרים ובתים צפופים... אפילו שיר הומוריסטי הוא כמו חיוך בין הדמעות. מטרתנו להראות את האוצרות המוזיקליים של העם היהודי ולחקור את אלו, שעודם מחכים להתגלות. "

זינובי (זוסמן) ארונוביץ' קיסלגוף נולד ב-1878 בעיירה וילג' שבמחוז ויטבסק, במשפחתו של מורה. עם חינוך יהודי מסורתי קיבל ב-1894 מלגת לימודים במכללה להוראה בוילנה. לאחר סיום לימודיו עבד בבית ספר יהודי בויטבסק, ובהמשך הוזמן ללמד בבית ספר יהודי בסנט פטרבורג. מ-1906 חי בפטרבורג, ולימד מתמטיקה ומקהלה בבית הספר כאשר במקביל למד בפקולטה למתמטיקה באוניברסיטה, וכשומע חופשי בבית הספר הגבוה של לסהפט. את לימודיו במדעי הטבע יסיים רק ב-1925.

לקיסלגוף לא הייתה השכלה מוזיקלית פורמלית. באוטוביוגרפיה שלו כתב: "לבסוף, כשהייתי בן אחת עשרה, התחלתי ללמוד נגינה בכינור. המורה שלי היה הכליזמר מאיר ברסון מוליג', או מאיר האדמוני כפי שקראו לו. בעצם, הוא היה המורה היחיד שלי. את כל המיומנויות והידע שהייתי צריך בהמשך – רכשתי לבד. יש לי שמיעה אבסולוטית, ובעזרתה יכולתי לפענח ולרשום מנגינות. ללא ספק, אם הייתי לומד באופן שיטתי, יכולתי להיות מוזיקאי מקצועי. "

ב-1908 קיסלגוף השתתף בהקמת האגודה למוזיקה יהודית, והיה חבר האגודה כל שנות קיומה, עד 1921. הרצאתו באגודה "על מוזיקה יהודית עממית" שנתן ב-1911 התפרסמה בעיתון האגודה בקייב, מוסקבה, חארקוב ופטרבורג. ב-1909 נטל חלק בקונצרט מיוחד לטובת איסוף תרומות לתיאטרון היהודי בפטרבורג. כעבור עשור, כאשר נוסד התיאטרון היהודי הממשלתי, עבד בו בתור יועץ לענייני מוזיקה והשתתף בהכנת ההצגות. בארכיון התיאטרון בפטרבורג שמורה עבודת הרפרט שלו ביידיש על אודות חקר המוזיקה היהודית העממית.

החל מ-1912 רשם וליקט שירי עם יהודיים באופן שיטתי ובמשך שנים ערך כל קיץ מסעות לעיירות בתחום המושב. בין השאר השתתף גם במסע האתנוגרפי של אנ-סקי. חלק מהשירים פורסם באוסף "שירים למשפחה ולבית הספר" (סנט-פטרבורג – ברלין, 1912). מאחר ולא היה מוזיקולוג, נמנע מניתוח מוזיקלי של השירים והתרכז בניתוחם הספרותי. הוא חילק את השירים לשתי קטגוריות של ניגונים חסידיים ללא מילים, ושירים עם מילים.

 קיסלגוף רצה מאד להוציא לאור את השירים, ואף הכין את חלקם לפרסום, אך לא הספיק. הוא כתב: "אספתי כאלפיים שירי עם יהודיים בין 1907 ל-1915. כמה מהם יצאו לאור ב-1912. בקרוב מתוכננת הוצאה לאור של הקובץ השני". מלחינים יהודיים, דוגמת יוסף אחרון ואלכסנדר קריין, השתמשו בשירי העם שאסף כבסיס למוזיקה שהלחינו להצגות תיאטרון וקיסלגוף אף עזר לשחקנים ללמוד את התפקידים המוזיקליים במהלך החזרות.

מ-1917 היה יו"ר באגודת המורים היהודיים בפטרבורג ומשנת 1920 ועד יום מותו קיסלגוף ניהל את בית הספר היהודי הלאומי ואת בית היתומים בפטרבורג. ב-1938 נעצר ונכלא. כעבור שנה שוחרר בשל מחלה, וב-1939 נפטר בלנינגרד (כיום פטרבורג). מחקרו עסק בקשר ההדוק בין שירי עם למוזיקה של בתי כנסת, בהתבסס על היסטוריוני המאה ה-19 נאומן ופטיס. הוא גרס כי השיר הדתי קרוב מאד לתפילה.

הארכיון האישי של קיסלגוף נמסר במאי 1940 לוועד התרבות היהודית של אוקראינה והוא שמור כיום בספריה הלאומית של אוקראינה. משה ברגובסקי, אף שהיה מבקרו האידאלוגי, השתמש בחומרים של קיסלגוף לפרויקט ה"אנתולוגיה של שירי העם היהודי". בברית המועצות, נשמרו החומרים מהאוסף של קיסלגוף במשך עשרות שנים בארכיונים וספריות כסגורים לקהל ולא הפכו זמינים לציבור גם לאחר התמוטטותה. משערים כי חלק מהאוסף של קיסלגהוף התערבב באוסף של אנ-סקי והיה לבסיס הנתונים של ארכיון הפולקלור היהודי של האימפריה הרוסית.