Нигуним Ла-Ад

קונצרט מוצאי יום השואה תשפ"ד

סלומונה רוסי (1570 - 1630 לערך) היה מלחין יהודי איטלקי.

מוריס ראוול (1875 - 1937) היה מלחין צרפתי.

קדיש (1914) הינו אחד משני שירים עבריים (Deux Melodies Hebraiques) שכתב ראוול.

אורי נתנאל (יליד 1958) הינו מלחין וצ'לן ישראלי, מופיע בארץ ובחו"ל. סיים תואר ראשון באקדמיה למוסיקה בירושלים ותואר שני בהלחנה באקדמיה למוסיקה בתל אביב. בין מוריו היו פרופ' צבי אבני, פרופ' יצחק סדאי ופרופ' לאון שידלובסקי בקומפוזיציה, ופרופ' שמואל מגן בצ'לו.
השתתף בפסטיבלים Osmose בבלגיה, New Music on the Bayou בארה"ב, חג המוסיקה הישראלית בישראל ועוד. המחזור "שירים על הסף" למלים מאת יחיאל חזק שאורי הלחין בוצע בפסטיבל "צלילים במדבר" בביצוע אילת כהן ותזמורת הסינפונייטה הישראלית באר שבע בניצוח רועי אזולאי .
דברי המלחין: היצירה קדיש מוקדשת לזכרו של אבי, משה נתנאל, שנפטר בשנת 2007.
בשנת 2019 נודע לי כי הכנר הסלובקי תומס טולצ'ק מחפש יצירות בשם "קדיש" לכינור ולאנסמבל שלו, אנסמבל מושלס. ניגשתי בהתלהבות למשימה ושלפתי סקיצות לקדיש שעשיתי בשנים 2007 ו 2009.
החלק הראשון של היצירה (מתוך שלושה) מתחיל בהקדמה של האנסמבל שמובילה להצגת ההלחנה שלי בהשראת המלל של תפילת "קדיש יתום" (ללא השמעת המלים כי זו יצירה כלית). החלק השני בנוי מנושא ווריאציות. מקורו של הנושא הזה בחלום שחלמה גיסתי, הפסנתרנית אורלי נחמן-נתנאל, באותו זמן אשת אחי עודד. בחלומה הופיע אבי, כשנה או שנתיים אחרי שעבר מן העולם ושר מנגינה עצובה בצלילים לא אנושיים, שאורלי קראה להם "קולות של מלאכים". שירתו נשמעה בחלום כמרקם שלם: מנגינה ולווי בו בזמן. היא התעוררה נרגשת מאוד מהחלום והתיישבה לנגן בפסנתר את מה ששמעה כדי לא לשכוח. אחי התעורר כששמע נגינת פסנתר לא מוכרת, לא בסגנון של אורלי, באשמורת לילה אחרונה, וקם לראות מי מנגן שוב ושוב את המנגינה המוזרה. ליד הפסנתר ראה את אורלי מנגנת ובוכה, והיא סיפרה לו על החלום. והיתר - עיבוד המנגינה וכתיבת הווריאציות עליה - "היסטוריה"... שהתגלגלה הנה מיצירתי "וריאציות על חלומות". אוסיף בהודיה ציטוט קצר ממלותיה של אורלי נחמן-נתנאל: "אני מרגישה שמשה בחר בשני מוזיקאים מהמשפחה, שיכולים להיות כצוות בשביל להנכיח את היצירה עד לאופן שבו היא מושמעת ב'וריאציות על חלומות'" (מדובר בעודד ובי, ולמרות שהיא לא ציינה זאת כמובן גם בה, שאלמלא החלום שלה לא היו יצירות אלה באות לעולם. היום עבודת צוות זו באה לידי ביטוי גם בביצוע כאשר עודד בתפקיד הכנר הסולן).
בווריאציה האחרונה במסגרת "קדיש" מנגן האנסמבל שוב את נושא החלום והסולן נכנס על גביו עם נושא ה"קדיש יתום" מהחלק הקודם. לבסוף מציג הסולן נושא חדש בהשראת סוף התפילה ("עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו") ויתר הכלים רודפים אחריו בפוגאטו (באופן קנוני) עד לסיום הרגוע.
היצירה בוצעה על ידי הכנר תומס טולצ'ק בתל אביב ובטביליסי, בירת גאורגיה, וכעת זהו ביצועה השלישי.

השיר ״הרחוב" (די ייִדישע גאַס) למלים מאת אהרון וערגעליס מוקדש לטרגדית היהודים והעיירות הקטנות, השטטלים, בשואה. להלן מילות השיר ביידיש ובתרגומים לרוסית ולאנגלית:

We have built the Jewish Street in the centre of the world, in the Jewish heart, according to a simple plan. Its walls are made of faith and tears, they stand firm against winds and frosts. Our street has a mast and a rudder like a ship and it's sailing to the wind, its anchor pulling it to the bottom. The Jewish Street is situated in the land that we have made with our own hands. Although we are prosecuted and oppressed, we still live. There were some two hundred houses in the street and outside them just over the bridge boundless fields and rivers extended far away. When you leave, take a bag of good luck and a bag of grief with you. Blow shofar where the street ends and please, don't look at it with anger. By candlelight the shtetl looks nicer, the shtetl that will never come back.

Di yidishe gas in der mit fun der velt Mir hobn bam hartsn bam yid zi geshtelt, Geboyt loyt a plan, vos nit shver tsu farshteyn, A bret tsu a bret, un a shteyn tsu a shteyn. Geboyt in der breyt un geboyt in der tif, Mit mast un mit ruder - azoy vi a shif, Mit zeglen tsum vint un mit anker tsum dno, Mit ort far der toyb un mit ort far der kro. Azoy vi der koysl avekgeshtelt fest Antkegn di shturmes, antkegn di frest. Yo, punkt vi der koysl in bodn arayn, Af eybik mit zun un levone bashayn. Farmoyert mit gloybn, gezalbt mit geveyn, A bret tsu a bret un a shteyn tsu a shteyn. Un dos, vos es felt, is genoy oysgedakht, Afile ven ibern kop felt der dakh. A vant tsu a vant, yene vant in a land, Dos land iz gemakht mit di eygene hant. Dem fodem es vebt, khotch geyogt un farfolgt, Un eybik es lebt dos tsevorfene folk. Mit zikh trog avek in der shiterer rey A torbele glik un a torbele vey. Bloyz shoyfer tsum himl, vu s'ent iz di gas, Un kuk af der gas nit mit kas, nit mit kas. Mir hobn gehat a por hundert shtiber, Tseshtelte in geslekh, azoy vi es past. Un ales ineynem, di berglekh, di griber Hot men gerufn-di yidishe gas. Der droysn on end, mit di felder un taykhn, Getsoygn zikh hot tsu der gas durkh der brik. Tsindt on di laykhter azoy iz glaykher, Dos shtetl, vos keynmol nit kumen tsurik.

Еврейская улица в центре земли - Мы ее построили в сердце еврея. Выстроили по плану, который не трудно понять - Доску на доску и камень на камень. Она построена в ширину и в высоту С мачтой и рулем, как у корабля, С парусом, подгоняемые ветром, и якорем, брошенным ко дну, (На палубе) есть место и для голубя и для вороны. Как стена она твердо стоит Перед ветрами, перед морозами. Да, точно как стена в земле, Навеки освещена сиянием Солнца и Луны. Стены выложены из веры, просолены слезами, Доска на доску и камень на камень. А то, чего не хватает, достаточно придумать, Даже если над головой не хватает крыши. Стена к стене, та стена в стране, Та страна сделана собственными руками. Тянется нить: хоть преследуем и гоним, Вечно живет разбросанный народ. С собой унеси в редкий ряд Котомку с удачей и котомку с горем. Дуй в шофар, обращаясь к небесам, там, где кончается улица, И не смотри на улицу с гневом. У нас была пара сотен домов Расставленных в улочки, как и полагается. И все вместе пригорки, ямки Называли еврейской улицей. Снаружи бескайние поля и реки Тянулись к улице через мостик. Зажгите свет, так выглядит ровнее Местечко, которое никогда не вернется.

השירים "אני הדל" ו"הרחוב" נמצאים ברפרטואר של ״ניגונים לעד״ ומבוצעים כעת בבכורה ישראלית.

המלחינה אפרת גרליך התחילה להלחין בעידוד המלחינה ציפי פליישר ומאוחר יותר למדה אצל זוהר שרון כ5 שנים. בשנים האחרונות מושמעות יצירותיה בארץ ובעולם. המחזה המוסיקלי שלה, דניאל הושמע לפני שנה באולם שרובר עם התזמורת הסימפונית ירושלים ונגנים נוספים, ששה סולנים וארבע מקהלות. היצירה זכתה לשבחי הקהל שגדש את האולם..

השתתפה בפסטיבל ACL בוייטנאם, SPCCF בברזיל, צלילים במדבר ועוד.

דברי המלחינה: בקונצרט "משואה לתקומה" תהיה הזדמנות נוספת להאזין לפנטסיה קונצ'רטנטה, יצירה שנכתבה עבור יהודי יוגוסלביה שלמעלה מ-90 אחוז מהם הומתו במשרפות טרבלינקה בזמן השואה. היצירה מתבססת על שיר העם המקדוני 'יובנו-יובנקה' ומסתיימת בפרק שמח המזכיר לנו שיש "פאר תחת אפר" ואלמלא השואה לא הייתה קמה מדינת ישראל. היצירה בוצעה בעבר כמה וכמה פעמים הן בארץ והן באירופה עם הכנר תומס טולצ'ק. היצירה תבוצע הפעם על ידי אנסמבל מיתרים מתוך התזמורת בניצוחו של עמוס בועזסון ועם הסולן עודד נתנאל.

ג'אקומו פוצ'יני (1858 - 1924) היה מלחין אופרות איטלקי

כריזנטמות לרביעיית מיתרים (1890) היא בין יצירותיו הקונצרטיות של המלחין.

מישל לגראן (1932 - 2019) היה מלחין צרפתי.

"אבא" (״Papa, can you hear me״ מתוך הסרט "ינטל"); מילים: אלן ומרילין ברגמן; מוסיקה: מישל לגראן. תרגום עברי: שיראל דשבסקי. שיראל תירגמה את השיר ב2014, ובשנת 2024 התרגום נערך מחדש. הערב השיר מוקדש לכל אלה שזקוקים לנחמה, הגנה, שמחה ותקווה.

יצירתה של אפרת גרליך "שירת דבורה" למלים מספר שופטים פרק ה', פסוקים ב'-ט' תושמע בקונצרט בבכורה עולמית. היצירה מסתיימת בקול תרועה "המתנדבים בעם, המתנדבים בעם, המתנדבים בעם ברכו ה'" וזוהי קריאתי לבני עמנו. היצירה נכתבה לבקשת זמרת הסופרן אילת כהן שתבצע את השירה בלווית עודד ואורי נתנאל בכינור ובצ'לו ובארט ברמן בפסנתר.

יעקב ויינברג

יעקב ויינברג (1879 - 1956) היה מלחין יהודי ודמות חשובה באסכולת סנקט-פטרבורג, האסכולה החדשה למוזיקה יהודית אמנותית לאומית.
(ניתן לעבור לגרסאות האנגלית והרוסית בלחיצה על הכפתור בראש הדף)

את האופרה הקומית ״החלוץ״ כתב ב 1924 בירושלים, ומאז לא נעשתה הפקה שלמה של האופרה.

את האריה "שיר השירים" מתוך אופרה זו יבצעו שיראל דשבסקי, סופראן, ויפים גלמן, פסנתר.
שיראל מבצעת את התפקיד הראשי ומתכננת - יחד עם קולגות בעמותה ״ניגונים לעד״ - את הפקת האופרה בשלמותה.

דוד זהבי (1910 - 1977) היה מלחין ישראלי.

את השיר "ניגונים" למלים מאת פניה ברגשטיין תשיר אילת כהן, סופראן בלווית בארט ברמן, פסנתר.

המלחין עידו שירום בחר לבטא את עצמו בסגנון אישי דתי רוחני שיש בו השפעות חזקות הן של באך והן של המינימליזם האמריקני (פיליפ גלאס, סטיב רייך) והמזרח אירופאי (ארבו פרת). הוא גם מושפע מסגנונם של להקות רוק ורוק אלטרנטיבי מתקדם (U2, RADIOHEAD). את כל אלו הוא מזקק לסגנון אישי שניכרות בו תמציתיות, שלמות טכנית והבעה. סגנונו מבטא גם סוג של ספירה או מימד שמיימי אוניברסלי יחד עם עוצמות קוסמיות.

עידו שירום הקליט יצירות שלו למקהלה ולתזמורת עם מקהלת יאונה מוסיקה והתזמורת הסימפונית של ליטא. יצירותיו הושמעו בקול המוסיקה ברדיו בארץ פעמים רבות וגם בקול המוסיקה של הונגריה, ונוגנו בכל הפסטיבלים החשובים בארץ, כגון חג המוסיקה הישראלית ו"צלילים במדבר".

הקונצ'רטו שלו לסקסופון סופרן ומיתרים זכה בתחרות בפרס יצירה אהובת הקהל של פסטיבל צלילים במדבר 2009.

עידו הוא פסנתרן, למד באקדמיה למוסיקה בירושלים אצל בני אורן.

ג'ון ראטר (יליד 1945) הוא מלחין בריטי.

"הבט בעולם" מילים ומוסיקה: ג'ון ראטר בביצוע המקהלות.

ג'ון ראטר (יליד 1945) הוא מלחין בריטי.

מוני אמריליו (יליד 1932) הוא מלחין ישראלי.

השיר "ומתוק האור בעיניים" למלים מאת רחל שפירא יבוצע בעיבוד אפרת גרליך, האומרת כי אף זוהי מחווה של כבוד ליהדות יוגוסלביה שכן מוני אמריליו נולד בסקופיה שביוגוסלביה בשנת 1932. (אותה שנה בה עלה אבי לארץ ממונסטיר –ביטולה שביוגוסלביה). המוטו של השיר הוא לקום וללכת והוא כל כך רלוונטי לעמנו שסובל התקפות רבות כל כך לאורך הדורות ועם זאת קם שוב ושוב על רגליו וממשיך במסע.

נעמי שמר (1930 - 2004) היתה מלחינה ופזמונאית ישראלית.

הקונצרט יסתיים בשירה הידוע "לו יהי" בביצוע אילת כהן, שיראל דשבסקי, המקהלות, והפסנתרן יפים גלמן.

—

מקהלות "ניגונים לעד" ו"הללוהו"

מקהלת 'ניגונים לעד' נוסדה ב־2017 כמקהלת פסטיבל אנגל. המקהלה הופיעה בירושלים, תל אביב, עפולה, אריאל, באר שבע, ראשון לציון ועוד. המקהלה ביצעה יצירות מופת מאת מלחיני אסכולת סנט פטרסבורג: יוסף אחרון, לזר סמינסקי, יואל אנגל ועוד. בשנת 2022, כאשר הגיעו ארצה מוזיקאים רבים מאוקראינה ומרוסיה בעקבות המלחמה, קראה שיראל דשבסקי מטעם עמותת 'ניגונים לעד' לזמרים מקרב עולים אלה להתאסף ולחדש את מקהלת העמותה. זמרים רבים נענו לקריאה והעבודה החלה. חלק של המקהלה השתתף ב 2023 בפרויקט בין-לאומי של ביצוע האורטוריו "דניאל" מאת אפרת גרליך - בשיתוף פעולה עם מקהלת 'הללוהו' ועם מקהלה מאוחדת בין לאומית. מאז אפריל 2023 מוזיקאים עולים חדשים מקבלים במה להצגת כישרונותיהם בקונצרטים ששיראל דשבסקי יוזמת ומארגנת. המקהלה המחודשת מחייה מוזיקה יהודית אמנותית בכלל ושל אסכולת סנקט-פטרבורג בפרט, וגם מבצעת יצירות בז'אנרים אחרים. כך נעשו במשך השנה האחרונה כבר 9 קונצרטים בערים שונות בישראל.

המקהלה מזמינה זמרים מקצועיים להיות חלק מההרכב.

"הללוהו"

בשנים האחרונות יסדה אפרת גרליך את המקהלה, המבצעת את שיריה ועיבודיה לצד נכסי צאן ברזל כסלומונה רוסי, אורלנדו די לסו, שוברט, רחמנינוב ועוד.

אילת כהן היא זמרת קלאסית עכשוית וישראלית. נולדה בירושלים, את לימודי התואר השני השלימה אצל ג'ין רנדולף בקונסרבטוריון של סן פרנסיסקו.

הופיעה כסולנית בתפקידים ראשיים עם האופרה הישראלית החדשה, האופרה של ברקלי, פסטיבל האופרה של רומא ועוד. הופיעה עם התזמורות החשובות בארץ: תזמורת ראשון לציון, תזמורת הקאמרטה ירושלים, הסינפונייטה הישראלית באר שבע ועוד, והופיעה בקונצרט בבית האופרה בבלגרד לכבוד יום השואה הבינלאומי. זכתה בפרסים רבים ומקומות נכבדים בתחרויות בינלאומיות. ב2014 הקימה את "אופרה פיקולה" במטרה להנגיש אופרה לקהל הישראלי. ב2019 הופיעה עם הפקתה של אופרה פיקולה "יומנה של אנה פרנק" בתרגום לעברית של דויד זבה באופרה של ויליאמסבורג וירגיניה ובביצועים רבים ברחבי הארץ וזכתה לתשבחות רבות ממבקרים כחגי חיטרון ויוסי שיפמן. ביצעה שוב את היצירה באפריל 2022 עם התזמורת הסימפונית ירושלים. הפסנתרן ברט ברמן (1938, הולנד) למד באקדמיה למוסיקה של אמסטרדם ולימד בזו של רוטרדם, עד שעלה ארצה ב-1978. שימש נגן פסנתר וצ'מבלו בסינפונייטה הישראלית ועורך ראשי במכון למוסיקה ישראלית; ייסד את האנסמבלים דואו באר שבע ודואו 4. כיום, הוא חבר בקבוצות ברוקאמרי ואוקטופוס, בנוסף לפעילות סולנית או עם זמרים כגון אילת כהן. ברט ברמן השתתף בפסטיבל הולנד, בפסטיבל ישראל ופעמיים בימי המוסיקה בכפר בלום. לאחרונה, שני תקליטורים בנגינתו מיצירות שוברט עלו ל- YOUTUBE.

עודד נתנאל

עודד נתנאל הוא כנר וויולן, מופיע בארץ ובחו"ל בהרכבים שונים במגוון סגנונות (קלאסי, אפרו-קובני, יווני, רוק),מלמד ומרצה, וכן פיתח את שיטת Musical Coaching - מנטורינג לנגנים בכל הכלים, לפריצת מחסומים בנגינה ,ולמימוש הפוטנציאל האישי בנגינה.

בוגר התכנית לקידום מוזיקאים צעירים של המרכז למוזיקה "משכנות שאננים", תואר ראשון בהצטיינות מהאקדמיה למוזיקה בתל אביב (בשילוב עם מדעי המחשב), ותואר שני מאוניברסיטת ניו-יורק.

עמוס בועזסון

עמוס בועזסון הינו מנצח, ויולן, וחוקר קוגניציה מוסיקלית, יליד ירושלים. השלים לימודי דוקטורט במוסיקולוגיה באוניברסיטה העברית (2020) בהדרכת פרופ' רוני גרנות וחוקרים בכירים ממרכז ספרא לחקר מדעי המוח. תואר שני בניצוח תזמורת השלים באוניברסיטת ת"א (2010) בהדרכת מאסטרו מנדי רודן. תואר ראשון, שני, ודיפלומת מבצע בנגינת ויולה השלים באקדמיה למוסיקה בירושלים ובאוניברסיטת אינדיאנה בארה"ב. בין מוריו לנגינה נמנים דוד חן, חיים טאוב ועתר ארד.

ניצח על התזמורת הסימפונית ירושלים, על התזמורת הפילהרמונית הישראלית ועל תזמורת הסינפונייטה הישראלית באר שבע, שם שימש במשך כארבע שנים כעוזר למנהל המוסיקלי. עמוס בועזסון משמש כמוביל עמית בקבוצת הויולות בתזמורת הסימפונית ירושלים משנת 2007. לפני כן היה מוביל קבוצת הויולות בתזמורת הקאמרית הקיבוצית, ומשנה למוביל בתזמורת 'קאמרטה' ובתזמורת הסינפונייטה באר שבע; כמו כן ניגן בתזמורת הפילהרמונית הישראלית. הופיע כסולן עם תזמורות ובמוסיקה קאמרית ורסיטלים ברחבי העולם. היה חבר באנסמבלים קאמריים שונים, כרביעיית 'ספיר', רביעיית 'פליצ'י', אנסמבל 'חמשוש', 'אנסמבל לומינה' ועוד; כמו כן ניגן בגופי ביצוע של מוסיקה בת זמננו. הקליט מעל 150 יצירות לקול המוסיקה בביצועים חיים ובהקלטות אולפן, וביניהן גם ביצועי בכורה רבים ליצירות ישראליות. עמוס בועזסון נוטל חלק גם בזרם הביצוע המודע-היסטורית והוא שותף להרכבים רבים בתחום, ביניהם תזמורת הבארוק ירושלים, 'אקדמיה דניאל', 'אנסמבל פניקס', 'בארוקדה', 'מצו', 'פסטיבל מוצארט' ועוד. כמו כן, עמוס הוא מורה, מרצה, מלחין ומעבד. מתגורר בירושלים, ונשוי לנגנית הנבל גתית בועזסון. הכנרת דיאנה לופו נולדה באודסה, אוקראינה ובגיל 9 עברה למדינת ניו ג'רזי שבארה"ב. את לימודי הכינור החלה בגיל ,4 וקיבלה תואר ראשון במוסיקה מקולג' מאנס שבניו יורק. לאחר מכן סיימה לימודי תואר שני באוניברסיטת ייל שבקונטיקט בארה”ב. בנוסף, דיאנה למדה באוניברסיטת הארטפורד ושם קיבלה הכשרה בהוראת נגינה בכינור בשיטת סוזוקי לילדים. דיאנה השלימה את לימודיה ככנרת באקדמיה למוסיקה סיבליוס שבפינלנד לאחר שקיבלה מלגת לימודים מקרן פולברייט היוקרתית. דיאנה הופיעה כסולנית וכנגנית מוסיקה קאמרית באירופה, ארצות הברית וישראל, וביצועיה אף זכו לשידורים בתכניות רדיו בצרפת ובארץ. משנת 2007 ועד היום דיאנה מנגנת בקבוצת הכינורות הראשונים בתזמורת הסימפונית רשות השידור בירושלים. בנוסף, היא מלמדת כינור לילדים בקונסרבטוריון שליד האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, ובבית ספר היסודי לוריא ומדריכה מורים צעירים להוראת כינור שמקבלים מלגה מקרן המלגות שדיאנה הקימה, ע"ש נלי צליאוביץ ז"ל, אמה של דיאנה.

יוליה סיגלובסקי

הכנרת יוליה סיגלובסקי נולדה ב-1993 בעיר אלמאטי שבקזחסטן. החלה לנגן בכינור ובפסנתר בגיל 5 בביה"ס לילדים מחוננים בעיר. בצעירותה השתתפה בתחרויות בינלאומיות ולאומיות כסולנית וכנגנית בהרכבים קאמריים והופיעה כסולנית עם התזמורת הפילהרמונית של אלמאטי. ב-2011 החלה ללמוד באקדמיה למוזיקה של העיר נובוסיבירסק שברוסיה. בעת לימודיה היתה חברה בתזמורת של תיאטרון האופרה והבלט של נובוסיבירסק. עלתה ארצה ב-2016. עבדה בתזמורת הקאמרית הקיבוצית נתניה, ולימדה בקונסרבטוריון כפר יונה. מ-2021 היא חברה בתזמורת הסימפונית ירושלים. מ-2023 מלמדת בקונסרבטוריון הסדנה בירושלים.

שירה שושן

הויולנית שירה שושן, בוגרת תואר ראשון מטעם האקדמיה למוזיקה בתל אביב ע''ש בוכמן – מהטה בכיתתו של פרופ' חגי שחם, ותואר שני באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים בכיתתה של הגב' טלי קרביץ. נולדה ב1997 וגדלה בקרית שמונה. את לימודי הכינור החלה בגיל 13 עם אייל שילוח במרכז קלור למוסיקה ולמחול שבכפר בלום, והמשיכה אותם עם איגור פרוג. שירה היא זוכת מילגות קרן התרבות אמריקה ישראל שבאדיבותה הושאל לה כינור מאוסף הקרן. זוכת הפרס הראשון בתחרות כלי הקשת של האקדמיה בירושלים ע''ש דוד גריטס לשנת 2022 – 2023. השתתפה בקורסי קיץ של כיתות האמן הבינלאומיות בקשת אילון. קיבלה כיתות אמן מויולנים כמו: מולי קאר, עתר ארד, פול קולטי, טטיאנה מסורנקו, גלעד קרני, אורי קם ועוד. מרבה לנגן מוסיקה קאמרית במסגרת פרויקטים מטעם ׳מוזתיקה׳ בהם ניגנה יחד עם הצ׳לן צבי פלסר, הצ׳לנית מיכל קורמן והוויולן אברי לויתן. שירה מנגנת בתזמורת הסימפונית ירושלים מאז עונת 2023-2024 והחל מעונה 2024-2025 תצטרף לתזמורת כנגנית קבועה.

סמואל אברהם

הצ'לן סמואל אברהם החל את לימודיו בצרפת ולאחר מכן המשיך ללמוד ב-Musikhochschule Freiburg בגרמניה, שם סיים את לימודיו בהצלחה. הוא הצטרף לתזמורת הפילהרמונית של פרייבורג ולאחר מכן לתזמורת הסימפונית של שנזן בסין. כיום הוא מתגורר בישראל והצטרף לאחרונה לתזמורת הסימפונית ירושלים. הוא מסייר רבות ברחבי העולם.

ערן בורוביץ

הקונטרבסיסט ערן בורוביץ נולד בישראל. למד אצל גבריאל וולה בתל-אביב ואצל ריינר צפריץ ומייקל וולף בברלין. הופיע עם התזמורת הפילהרמונית של ברלין, הסימפונית הגרמנית ברלין (DSOׁׂׂ), תזמורת האופרה של וולנסיה ומוזמן בקביעות להופיע עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית בקונצרטים בארץ ובסיוריה בחו"ל. כמו כן חבר בתזמורת "דיואן מזרח-מערב" בניצוחו של דניאל ברנבוים. ערן הינו גם מוסיקאי קאמרי מבוקש והופיע בפסטיבלים של כפר בלום, הפסטיבל הבין לאומי למוסיקה קאמרית בירושלים, עם תזמורת הבארוק ירושלים והפרויקט הקאמרי הישראלי.

שיראל דשבסקי

ערן שם דגש מיוחד על ביצוע מוסיקה עכשווית וחבר באנסמבל המאה ה21. הופיע עם כמה מהאנסמבלים המובילים בתחום כגון אנסמבל מודרן מפרנקפורט, האנסמבל הקאמרי למוסיקה חדשה מברלין (KNM), והאנסמבלים מיתר וניקל. כיום מכהן כנגן משנה למוביל בתזמורת הסימפונית ירושלים.

שיראל דשבסקי היא מנצחת, ואחת המייסדים של עמותת 'ניגונים לעד'. שיראל אירגנה ב־2017 עם צוות הקולגות את פסטיבל ״אנגל״ למוזיקה יהודית אמנותית, שבו פעלה כמנהלת האמנותית וגם כמנצחת. במהלך פסטיבל אנגל ביצעה המקהלה בניצוחה של שיראל פנינים רבות של מוזיקה יהודית. בקונצרט זה שיראל דשבסקי מנצחת על המקהלה המאוחדת של ההרכבים ״הללוהו״ בניהולה המוזיקלית של אפרת גרליך - ו״ניגונים לעד״. כמו כן שיראל הינה זמרת אופרה וככזו התקבלה בברכה בפסטיבלים רבים.

משנת 2015 מקליטה את הסדרה 'מחווה לאסכולה למוזיקה יהודית אמנותית׳, הקליטה לראשונה בארץ את הסדרה '10 שירי יידיש' ואת ״3 שירי גיטו״ מאת אלכסנדר קריין.

יפים גלמן

פסנתרן, מלחין, מפיק, חתן פרס "זיתי ירושלים", בוגר האקדמיה למוזיקה בטלין, אסטוניה. עבד כמנהל מוסיקלי בתיאטרון ממלכתי לדרמה בטלין עד עלייתו ארצה ב1991 .

עבד כמנהל מוסיקלי בתיאטרון ממלכתי לדרמה בטלין עד עלייתו ארצה ב1991 . הופעי בפסטיבלים מוזיקליים ותיאטרליים רבים בארץ ובחו"ל. קיבל פרס Grand Prix עבור מוסיקה להצגה "אם כל חי" בפסטיבל לטביה 2008. יפים הוא מנכ"ל הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון ללא מילים "WoMan Stage" מפיק בפועל בסרט "הצעיף האדום", במאי פטר מוסטובוי, (קרן רבינוביץ', תאגיד כאן, פסטיבל חיפה 2021)